גשם בלי דרכון




אורלי
החברה שלי כשאני עובדת מהבית,
שומר, בוחן, קצת נובח.
הרבה יושב לידי ומניח על הברכיים שלי את הראש.


רויטל
הייתי שמחה לדחוס מילים למשפט פיוטי, אבל גשם {בלי דרכון} עושה לי בעיקר לרטון.
או לאפות משהו.



טל
דרום איטליה, התאהבתי בך. 
מוכנה גם לתלות את תחתוני כאן לנצח. 
  

  
שי
ערוגת הקולרבי, איחולים


בקצב שלנו




שי
לאכול סקונס (ברבים!), לעצור ולהתבונן במים, בסירות ששטות אל תוך העיר עמוסות תיירים
חבושים בכובעי ויקינגים וג׳ינג׳ים. דבלין 2015 - מראה מעל הגשר או מעשה בפונדנט


​רויטל
רוצה כבר יומיים, אבל החושך הזה והגשם, ורעמים עם באסים גבוהים.
חורף, אתה חדש בסביבה, קצת פרופורציה.


טל
בקצב הצעדים שלהם הפעם.
 מספיקים רק את מה שמרווחי הנשימה שלהם מאפשרים.
מוותרים על מעט, מרוויחים המון.



אורלי
תל אביב בגשם. 
כרגיל אני בלי מטריה.
מסתכלת על טיפות המים המהירות שיוצרות עיגולים מהפנטים בשלוליות וקצת חולמת. 



Safe mode


שי
מכה שורשים, בעצם כבר צומחת,
ומציינת לעצמי (ואתכם) שנה לרעיון הקמת חווה חקלאית שמעסיקה בני נוער שאינם במסגרות פורמליות. או, החיים עצמם

טל
אם יש מקום בעולם, בו אנשים הם פשוט אנשים.
בוא ואקח אותך לשם.
 

אורלי
חזרה לשגרה אחרי חופשה. זה לא פשוט.
הרחוב נראה פתאום אפרורי. הבניינים קצת חונקים.
עוטפת את עצמי בצבע ושוקולד M&M

 רויטל
Safe mode.




יש רגעים



רויטל
אני מקלפת אי סדר בחוץ ומקפלת סדר בפנים. מה יהיה איתך יא 2015?
 

אורלי
מצלמת צבעים במציאות של שחור ולבן. 

שי
הרגע היו. וכשכולם קמים, מסתכלת למטה וחושבת 'הייתי מצלמת עליה עוגה,רצפה מצוינת'