קרן שמש מאוחרת




רויטל
עד שתחלוף הסערה.

שי
עובדת בגשם בחווה ונזכרת במשפט המטריד, ׳את לא עשויה מסוכר׳.
חוזרת הביתה, מכינה בצק ומבשלת במים עם סוכר, יוצרת שכבת הגנה קשיחה.
לו הייתי פרעצל

טל
לא חשבתי שאצליח, אבל באורח פלא הצלחתי
לעצור ברגע שהוא בין רגעים
ולהתבונן

 אורלי
תמיד על השולחן, קערה עם לימונים,
ואני תמיד מחכה לקרן השמש הקבועה שתשטוף רק אותם באור,
לפני שתיעלם והבית יתעורר להמולה של שגרה.

זמן סופ"ש



רויטל
אחרי קפה שני בבוקר שישי (לב שהכנתי אתמול. אתמול הייתי פרודוקטיבית).
זמן עשייה, מצד אחד (הצד השמאלי), ומצד שני (הימני, הימני): ס ו פ ש.


טל
יש קווים שחייבים להיפגש

שרון
בוקר יום שישי | קפה ומתחילים


שי
ריקוטה, אגוזים, פטיסייר שוקולד. מצבי רוח משתנים נכרכים בחמאה והופס שמחה


אורלי
מחשבות על כניעה לטרנד הסוקולנטים. אולי זה הצבע - רמז לטבע בבית עירוני.
ואולי בכלל זאת הפשטות שממכרת. 

RESOLUTIONS 2016

פוסט ראשון בשנה חדש זה מרגש !
אז החלטנו להזמין עוד משתתפות מוכשרות שישתתפו איתנו בחגיגה,
ואנו רוצות להודות לכם, שאתם מחמיאים, מגיבים ומעריכים את היצירה שלנו בבלוג כל השנה. 


אלה סברדלוב קרן מהבלוג "So shoot"
אני הכי אוהבת את האור שנוגע בקצה אזור הנוחות.



 ריקי בירנבוים מהבלוג "עיצוב פנימי"
שנה שבקלות יכולה הייתה לטשטש ולזרוק , ובכל זאת הפרתה והצמיחה
לוקחת איתי לדרך חיוך, מבט מתמיד על הדברים הטובים והקרובים ללב,
 את היכולת לעמוד יציבה על הקרקע שלא מתנגדת ליכולת לעוף ולנוע חופשי.



הילה קריב מהבלוג "ביסים"
לפנות יותר מקום לילדה שבי
לחשב פחות, להעז יותר
לקחת את הזמן



נטעלי ידין רגוניס אינסטגרם
נאחזת בטוב ובמשמח ומשחררת את כל היתר


שרון
ביקור מולדת רגע לפני שמסתיימת חופשת הלידה.
שילוב לא פשוט בכלל ששולח אותי חזרה לנתב"ג עם החלטה אחת ברורה - השנה אני מתאקלמת.
 איפה זה כבר סיפור לתמונה אחרת.

רויטל
Resolutions: Always make them after a fine dessert


  
טל
ללמוד איך לשים ליפסטיק אדום (כן, זו גם מטפורה)




 שי
כשהלפני יוצא בדיוק כמו שרציתימתכופפת אל התנור פעם בחצי דקה 
מפחדת שהאפייה תוריד מהאופוריה
השנה מפסיקה למתוח את הגב לפני כל ארוחהושתהיה לכולנו שנה מושלמת גם כשפחות 



אורלי
לצמוח, להתפתח, ללמוד, לבחור לראות את הטיפות שאחרי הגשם והשמיים הכחולים,
  במציאות שיש בה לפעמים אחידות, רוטינה וגם קוצים דוקרים.



רגע של אלמונית

הפוסט שלנו השבוע,

מורכב מרגעים של נשים שהגיעו לסדנת האמן שלנו ב'שלוש ארבע' ותמונות שלנו.

במהלך הסדנה חילקנו למשתתפות פתקים ריקים והן כתבו עבורנו רגעים מהחיים שלהן,

אנחנו הגרלנו פתקים בסיום וחיברנו תמונה משלנו לרגע. 


 האמת, לא היה קל.

ומצד שני, הניסוי הזה בא לשאול את השאלה שהובילה את הסדנה ואת העשייה של הבלוג,

מתי רגע פרטי הופך למשותף ומה מקומה של הפרטיות בעולם של מדיה חברתית? 

 אנחנו מרגישות שאחרי הסדנה אנחנו אוהבות את הבלוג שלנו אפילו יותר,

ואת החיבור הייחודי שנוצר בינינו ובין הרגעים שלנו מדי שבוע.



רויטל
"צהרים של שישי, שמש, קר בחוץ.
אופה עוגיות. אושר."



אורלי
"יום צילום במלון בוטיק יוקרתי. סטיילינג ואיפור לשתי בנות שעוסקות במקצוע הכי עתיק,
נהניתי מכל רגע. זה ריגש אותי איך שהבנות שלמות עם עצמן בלא רבב. זה היה משהו אחר." 



טל
“טמנתי פקעות טוליפים״
לפעמים כשמתאמצים לשחזר רגע של מישהי אחרת, מוצאים אותו בכלל במקומות אחרים.
חשבתי גם על טוליפים, בעודי דואגת לילדה חולה.



שי
"דפדוף בספר עיצוב מדהים והתובנה שבכל זאת - אין כמו החוויה המוחשית של להחזיק ספר,
גם בעולם הדיגיטלי"