קרן שמש מאוחרת




רויטל
עד שתחלוף הסערה.

שי
עובדת בגשם בחווה ונזכרת במשפט המטריד, ׳את לא עשויה מסוכר׳.
חוזרת הביתה, מכינה בצק ומבשלת במים עם סוכר, יוצרת שכבת הגנה קשיחה.
לו הייתי פרעצל

טל
לא חשבתי שאצליח, אבל באורח פלא הצלחתי
לעצור ברגע שהוא בין רגעים
ולהתבונן

 אורלי
תמיד על השולחן, קערה עם לימונים,
ואני תמיד מחכה לקרן השמש הקבועה שתשטוף רק אותם באור,
לפני שתיעלם והבית יתעורר להמולה של שגרה.

זמן סופ"ש



רויטל
אחרי קפה שני בבוקר שישי (לב שהכנתי אתמול. אתמול הייתי פרודוקטיבית).
זמן עשייה, מצד אחד (הצד השמאלי), ומצד שני (הימני, הימני): ס ו פ ש.


טל
יש קווים שחייבים להיפגש

שרון
בוקר יום שישי | קפה ומתחילים


שי
ריקוטה, אגוזים, פטיסייר שוקולד. מצבי רוח משתנים נכרכים בחמאה והופס שמחה


אורלי
מחשבות על כניעה לטרנד הסוקולנטים. אולי זה הצבע - רמז לטבע בבית עירוני.
ואולי בכלל זאת הפשטות שממכרת. 

RESOLUTIONS 2016

פוסט ראשון בשנה חדש זה מרגש !
אז החלטנו להזמין עוד משתתפות מוכשרות שישתתפו איתנו בחגיגה,
ואנו רוצות להודות לכם, שאתם מחמיאים, מגיבים ומעריכים את היצירה שלנו בבלוג כל השנה. 


אלה סברדלוב קרן מהבלוג "So shoot"
אני הכי אוהבת את האור שנוגע בקצה אזור הנוחות.



 ריקי בירנבוים מהבלוג "עיצוב פנימי"
שנה שבקלות יכולה הייתה לטשטש ולזרוק , ובכל זאת הפרתה והצמיחה
לוקחת איתי לדרך חיוך, מבט מתמיד על הדברים הטובים והקרובים ללב,
 את היכולת לעמוד יציבה על הקרקע שלא מתנגדת ליכולת לעוף ולנוע חופשי.



הילה קריב מהבלוג "ביסים"
לפנות יותר מקום לילדה שבי
לחשב פחות, להעז יותר
לקחת את הזמן



נטעלי ידין רגוניס אינסטגרם
נאחזת בטוב ובמשמח ומשחררת את כל היתר


שרון
ביקור מולדת רגע לפני שמסתיימת חופשת הלידה.
שילוב לא פשוט בכלל ששולח אותי חזרה לנתב"ג עם החלטה אחת ברורה - השנה אני מתאקלמת.
 איפה זה כבר סיפור לתמונה אחרת.

רויטל
Resolutions: Always make them after a fine dessert


  
טל
ללמוד איך לשים ליפסטיק אדום (כן, זו גם מטפורה)




 שי
כשהלפני יוצא בדיוק כמו שרציתימתכופפת אל התנור פעם בחצי דקה 
מפחדת שהאפייה תוריד מהאופוריה
השנה מפסיקה למתוח את הגב לפני כל ארוחהושתהיה לכולנו שנה מושלמת גם כשפחות 



אורלי
לצמוח, להתפתח, ללמוד, לבחור לראות את הטיפות שאחרי הגשם והשמיים הכחולים,
  במציאות שיש בה לפעמים אחידות, רוטינה וגם קוצים דוקרים.



רגע של אלמונית

הפוסט שלנו השבוע,

מורכב מרגעים של נשים שהגיעו לסדנת האמן שלנו ב'שלוש ארבע' ותמונות שלנו.

במהלך הסדנה חילקנו למשתתפות פתקים ריקים והן כתבו עבורנו רגעים מהחיים שלהן,

אנחנו הגרלנו פתקים בסיום וחיברנו תמונה משלנו לרגע. 


 האמת, לא היה קל.

ומצד שני, הניסוי הזה בא לשאול את השאלה שהובילה את הסדנה ואת העשייה של הבלוג,

מתי רגע פרטי הופך למשותף ומה מקומה של הפרטיות בעולם של מדיה חברתית? 

 אנחנו מרגישות שאחרי הסדנה אנחנו אוהבות את הבלוג שלנו אפילו יותר,

ואת החיבור הייחודי שנוצר בינינו ובין הרגעים שלנו מדי שבוע.



רויטל
"צהרים של שישי, שמש, קר בחוץ.
אופה עוגיות. אושר."



אורלי
"יום צילום במלון בוטיק יוקרתי. סטיילינג ואיפור לשתי בנות שעוסקות במקצוע הכי עתיק,
נהניתי מכל רגע. זה ריגש אותי איך שהבנות שלמות עם עצמן בלא רבב. זה היה משהו אחר." 



טל
“טמנתי פקעות טוליפים״
לפעמים כשמתאמצים לשחזר רגע של מישהי אחרת, מוצאים אותו בכלל במקומות אחרים.
חשבתי גם על טוליפים, בעודי דואגת לילדה חולה.



שי
"דפדוף בספר עיצוב מדהים והתובנה שבכל זאת - אין כמו החוויה המוחשית של להחזיק ספר,
גם בעולם הדיגיטלי"



ציפייה חפוזה

שי
ציפייה 


רויטל
תל אביב בצהרים ביום גשום, סאבלט חפוז של חמישה ימים והם שבו לברלין.
על השולחן שאריות מנולה בייקרי, כריך סלמון, גבינת שמנת ועגבנייה עסיסית עם טעם של עוד.
זה היה יום טוב.


טל
עייפה מטיגונים וממחלות חורף.
סופגניות שנאפו.


אורלי
שמש שקרנית במציאות עגומה. מחפשת מפלט ביופי.





framed מתארחת ב"שלוש ארבע"






ביום שלישי 8.12 בשעה 21:00 נגיע טל, אורלי, רויטל ושי

 לסדנת אמן בשלוש ארבע שבה נדבר על Framed blog

הפיכתו של רגע פרטי למשותף ויצירה אישית שהופכת קולקטיבית.

 הכניסה חינם,

ובהרשמה מראש באתר - רישום לסדנת אומן

 ויש גם שיחה קצרה איתנו לקראת המפגש באתר :



נשמח לראות אתכם !

טל, שי, רויטל ואורלי




ולקראת הסדנה...

כל אחת מאיתנו בחרה את התמונה האהובה עליה מהבלוג:



אורלי




רויטל

שי

 טל




ועדת קישוט




טל
רגע לא מכוון שהתגלה במצלמה.
הזכיר לי שלפעמים צריך לתת לדברים להתרחש מעצמם.


שי
מקרונים קטנטנים שיונחו מעל קינוחים אישיים,
בימים מסוימים פחות מעוררים תאבון ויותר תהיות, ׳למה לא יכולתי פשוט להיות בוועדת קישוט?׳


רויטל
רגע אחד בשבוע,
שבו פגשתי חברה עם חלום מעורר השראה שנרקם לחומר, רגע שבו נרקמה חברות.

 

אורלי
היער סיפק להם תפאורה נהדרת להצגה,
ואני התבוננתי וחייכתי והמשכתי לחפש פטריות נחבאות אחרי הגשם. לא מצאתי. 




קלוז אפ



טל
גינון הוא לא אחד מכוחות העל שלי, אבל לימונים מהעץ הפרטי זה אושר.



שי
פעם חשבתי שקציצות פרסה מתחילות בחליטה של כרישה.
הפעם הן מתחילות בשתילה


רויטל
צילום של אחרי יום-צילום,
כמו שאריות בראוניז בצלחת אחרי שהאורחים הולכים. מתוק.


אורלי
קלוז אפ דרך עדשת המצלמה, מגלה את אור השמש על הצמחים.
שניות כאלו, בהן הצילום נותן לי לעצור,
 ולבחון את הפשוט שנעלם לפעמים בתמונה הרחבה.







גשם בלי דרכון




אורלי
החברה שלי כשאני עובדת מהבית,
שומר, בוחן, קצת נובח.
הרבה יושב לידי ומניח על הברכיים שלי את הראש.


רויטל
הייתי שמחה לדחוס מילים למשפט פיוטי, אבל גשם {בלי דרכון} עושה לי בעיקר לרטון.
או לאפות משהו.



טל
דרום איטליה, התאהבתי בך. 
מוכנה גם לתלות את תחתוני כאן לנצח. 
  

  
שי
ערוגת הקולרבי, איחולים


בקצב שלנו




שי
לאכול סקונס (ברבים!), לעצור ולהתבונן במים, בסירות ששטות אל תוך העיר עמוסות תיירים
חבושים בכובעי ויקינגים וג׳ינג׳ים. דבלין 2015 - מראה מעל הגשר או מעשה בפונדנט


​רויטל
רוצה כבר יומיים, אבל החושך הזה והגשם, ורעמים עם באסים גבוהים.
חורף, אתה חדש בסביבה, קצת פרופורציה.


טל
בקצב הצעדים שלהם הפעם.
 מספיקים רק את מה שמרווחי הנשימה שלהם מאפשרים.
מוותרים על מעט, מרוויחים המון.



אורלי
תל אביב בגשם. 
כרגיל אני בלי מטריה.
מסתכלת על טיפות המים המהירות שיוצרות עיגולים מהפנטים בשלוליות וקצת חולמת. 



Safe mode


שי
מכה שורשים, בעצם כבר צומחת,
ומציינת לעצמי (ואתכם) שנה לרעיון הקמת חווה חקלאית שמעסיקה בני נוער שאינם במסגרות פורמליות. או, החיים עצמם

טל
אם יש מקום בעולם, בו אנשים הם פשוט אנשים.
בוא ואקח אותך לשם.
 

אורלי
חזרה לשגרה אחרי חופשה. זה לא פשוט.
הרחוב נראה פתאום אפרורי. הבניינים קצת חונקים.
עוטפת את עצמי בצבע ושוקולד M&M

 רויטל
Safe mode.