ועדת קישוט

טל

רגע לא מכוון שהתגלה במצלמה.

הזכיר לי שלפעמים צריך לתת לדברים להתרחש מעצמם.

שי

מקרונים קטנטנים שיונחו מעל קינוחים אישיים,

בימים מסוימים פחות מעוררים תאבון ויותר תהיות, ׳למה לא יכולתי פשוט להיות בוועדת קישוט?׳

רויטל

רגע אחד בשבוע,

שבו פגשתי חברה עם חלום מעורר השראה שנרקם לחומר, רגע שבו נרקמה חברות.

 

אורלי

היער סיפק להם תפאורה נהדרת להצגה,

ואני התבוננתי וחייכתי והמשכתי לחפש פטריות נחבאות אחרי הגשם. לא מצאתי. 

קלוז אפ

טל

גינון הוא לא אחד מכוחות העל שלי, אבל לימונים מהעץ הפרטי זה אושר.

שי

פעם חשבתי שקציצות פרסה מתחילות בחליטה של כרישה.

הפעם הן מתחילות בשתילה

רויטל

צילום של אחרי יום-צילום,

כמו שאריות בראוניז בצלחת אחרי שהאורחים הולכים. מתוק.

אורלי

קלוז אפ דרך עדשת המצלמה, מגלה את אור השמש על הצמחים.

שניות כאלו, בהן הצילום נותן לי לעצור,

 ולבחון את הפשוט שנעלם לפעמים בתמונה הרחבה.

גשם בלי דרכון

אורלי

החברה שלי כשאני עובדת מהבית,

שומר, בוחן, קצת נובח.

הרבה יושב לידי ומניח על הברכיים שלי את הראש.

רויטל

הייתי שמחה לדחוס מילים למשפט פיוטי, אבל גשם {בלי דרכון} עושה לי בעיקר לרטון.

או לאפות משהו.

טל

דרום איטליה, התאהבתי בך. 

מוכנה גם לתלות את תחתוני כאן לנצח. 

  

  

שי

ערוגת הקולרבי, איחולים