רגע של אלמונית

הפוסט שלנו השבוע,

מורכב מרגעים של נשים שהגיעו לסדנת האמן שלנו ב'שלוש ארבע' ותמונות שלנו.

במהלך הסדנה חילקנו למשתתפות פתקים ריקים והן כתבו עבורנו רגעים מהחיים שלהן,

אנחנו הגרלנו פתקים בסיום וחיברנו תמונה משלנו לרגע. 


 האמת, לא היה קל.

ומצד שני, הניסוי הזה בא לשאול את השאלה שהובילה את הסדנה ואת העשייה של הבלוג,

מתי רגע פרטי הופך למשותף ומה מקומה של הפרטיות בעולם של מדיה חברתית? 

 אנחנו מרגישות שאחרי הסדנה אנחנו אוהבות את הבלוג שלנו אפילו יותר,

ואת החיבור הייחודי שנוצר בינינו ובין הרגעים שלנו מדי שבוע.



רויטל
"צהרים של שישי, שמש, קר בחוץ.
אופה עוגיות. אושר."



אורלי
"יום צילום במלון בוטיק יוקרתי. סטיילינג ואיפור לשתי בנות שעוסקות במקצוע הכי עתיק,
נהניתי מכל רגע. זה ריגש אותי איך שהבנות שלמות עם עצמן בלא רבב. זה היה משהו אחר." 



טל
“טמנתי פקעות טוליפים״
לפעמים כשמתאמצים לשחזר רגע של מישהי אחרת, מוצאים אותו בכלל במקומות אחרים.
חשבתי גם על טוליפים, בעודי דואגת לילדה חולה.



שי
"דפדוף בספר עיצוב מדהים והתובנה שבכל זאת - אין כמו החוויה המוחשית של להחזיק ספר,
גם בעולם הדיגיטלי"



ציפייה חפוזה

שי
ציפייה 


רויטל
תל אביב בצהרים ביום גשום, סאבלט חפוז של חמישה ימים והם שבו לברלין.
על השולחן שאריות מנולה בייקרי, כריך סלמון, גבינת שמנת ועגבנייה עסיסית עם טעם של עוד.
זה היה יום טוב.


טל
עייפה מטיגונים וממחלות חורף.
סופגניות שנאפו.


אורלי
שמש שקרנית במציאות עגומה. מחפשת מפלט ביופי.





framed מתארחת ב"שלוש ארבע"






ביום שלישי 8.12 בשעה 21:00 נגיע טל, אורלי, רויטל ושי

 לסדנת אמן בשלוש ארבע שבה נדבר על Framed blog

הפיכתו של רגע פרטי למשותף ויצירה אישית שהופכת קולקטיבית.

 הכניסה חינם,

ובהרשמה מראש באתר - רישום לסדנת אומן

 ויש גם שיחה קצרה איתנו לקראת המפגש באתר :



נשמח לראות אתכם !

טל, שי, רויטל ואורלי




ולקראת הסדנה...

כל אחת מאיתנו בחרה את התמונה האהובה עליה מהבלוג:



אורלי




רויטל

שי

 טל




ועדת קישוט




טל
רגע לא מכוון שהתגלה במצלמה.
הזכיר לי שלפעמים צריך לתת לדברים להתרחש מעצמם.


שי
מקרונים קטנטנים שיונחו מעל קינוחים אישיים,
בימים מסוימים פחות מעוררים תאבון ויותר תהיות, ׳למה לא יכולתי פשוט להיות בוועדת קישוט?׳


רויטל
רגע אחד בשבוע,
שבו פגשתי חברה עם חלום מעורר השראה שנרקם לחומר, רגע שבו נרקמה חברות.

 

אורלי
היער סיפק להם תפאורה נהדרת להצגה,
ואני התבוננתי וחייכתי והמשכתי לחפש פטריות נחבאות אחרי הגשם. לא מצאתי. 




קלוז אפ



טל
גינון הוא לא אחד מכוחות העל שלי, אבל לימונים מהעץ הפרטי זה אושר.



שי
פעם חשבתי שקציצות פרסה מתחילות בחליטה של כרישה.
הפעם הן מתחילות בשתילה


רויטל
צילום של אחרי יום-צילום,
כמו שאריות בראוניז בצלחת אחרי שהאורחים הולכים. מתוק.


אורלי
קלוז אפ דרך עדשת המצלמה, מגלה את אור השמש על הצמחים.
שניות כאלו, בהן הצילום נותן לי לעצור,
 ולבחון את הפשוט שנעלם לפעמים בתמונה הרחבה.







גשם בלי דרכון




אורלי
החברה שלי כשאני עובדת מהבית,
שומר, בוחן, קצת נובח.
הרבה יושב לידי ומניח על הברכיים שלי את הראש.


רויטל
הייתי שמחה לדחוס מילים למשפט פיוטי, אבל גשם {בלי דרכון} עושה לי בעיקר לרטון.
או לאפות משהו.



טל
דרום איטליה, התאהבתי בך. 
מוכנה גם לתלות את תחתוני כאן לנצח. 
  

  
שי
ערוגת הקולרבי, איחולים


בקצב שלנו




שי
לאכול סקונס (ברבים!), לעצור ולהתבונן במים, בסירות ששטות אל תוך העיר עמוסות תיירים
חבושים בכובעי ויקינגים וג׳ינג׳ים. דבלין 2015 - מראה מעל הגשר או מעשה בפונדנט


​רויטל
רוצה כבר יומיים, אבל החושך הזה והגשם, ורעמים עם באסים גבוהים.
חורף, אתה חדש בסביבה, קצת פרופורציה.


טל
בקצב הצעדים שלהם הפעם.
 מספיקים רק את מה שמרווחי הנשימה שלהם מאפשרים.
מוותרים על מעט, מרוויחים המון.



אורלי
תל אביב בגשם. 
כרגיל אני בלי מטריה.
מסתכלת על טיפות המים המהירות שיוצרות עיגולים מהפנטים בשלוליות וקצת חולמת. 



Safe mode


שי
מכה שורשים, בעצם כבר צומחת,
ומציינת לעצמי (ואתכם) שנה לרעיון הקמת חווה חקלאית שמעסיקה בני נוער שאינם במסגרות פורמליות. או, החיים עצמם

טל
אם יש מקום בעולם, בו אנשים הם פשוט אנשים.
בוא ואקח אותך לשם.
 

אורלי
חזרה לשגרה אחרי חופשה. זה לא פשוט.
הרחוב נראה פתאום אפרורי. הבניינים קצת חונקים.
עוטפת את עצמי בצבע ושוקולד M&M

 רויטל
Safe mode.




יש רגעים



רויטל
אני מקלפת אי סדר בחוץ ומקפלת סדר בפנים. מה יהיה איתך יא 2015?
 

אורלי
מצלמת צבעים במציאות של שחור ולבן. 

שי
הרגע היו. וכשכולם קמים, מסתכלת למטה וחושבת 'הייתי מצלמת עליה עוגה,רצפה מצוינת'



סתיו עם קפיצה קטנה לחו״ל



שי
חלומות {טעימים} חורפיים והמון תקוות שנשתלות עכשיו בערוגות


רויטל
פתאום נהיה חורף


טל
סתיו סתיו סתיו סתיו סתיו סתיו
לא תשכנעו אותי אחרת


אורלי
מתמכרת לצבעי פסטל פה במיאמי,
גם לדונאט ורוד ומתוק קצת יותר מידי.


אולי סתיו?

אורלי
אמריקה. שפע, חדשנות, הכל בענק. ואז בדרך, תיבות עיתונים צבעוניות וקצת חלודות שמסמלות את הפשטות של פעם.



שי
שמרים, חלבה וחלון פתוח אחרי שמונה בערב. יש מצב שהגיע הסתיו?



רויטל
Simply Morning \ פשוט בוקר
כמהה לבוקר שאינו חופש גדול, חג, חולמועד, איסרוחג, צום, או סופש.
(טוב, אולי סופש)



טל
לומדת מהם להיות בעכשיו ולהסתכל אל מחר, אתמול כבר ממילא לא רלוונטי


התחלות. ראש השנה.



 רויטל
שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה. 
אֲנִי לא אָרִימָה כַּפַּי, הן לרוב עסוקות בעניינים גשמיים,
את תפילותיי אני נושאת קרוב לליבי.
מקווה שזו שעוד רגע דופקת בדלת תבוא מגניבה, מעניינת ומאתגרת, עתידנית ונוצצת.
גלאם ושיק.
(ושלא תשכח בבית את בריאות ואושר)
מאחלת גם לכם, שָׁנָה טוֹבָה!


שי
שנה של נביטות חדשות ומרגשות.
הטבע מזכיר לנו שגם מהפירות שביד אפשר להצמיח שורשים מחודשים והתחלות



טל
את השנה הזו אני רוצה לפתוח נקיה ומלאת מקום.
משאירה לשנה שעברה לאסוף לתוכה את כל מה שמיותר ולוקחת איתי רק את מה שנחוץ.
אפילו את השיער השארתי מאחור.




אורלי
שנה חדשה מתחילה. לכל אחד הבקשות וההחלטות שלו.
גדולות, קטנות, משמעותיות לפעמים קצת מוזרות אולי מצחיקות.
זה הזמן לעצום עיניים ולחשוב על השנה שעברה ובעיקר על זאת שמתחילה,
מבטיחה, מרגשת, חדשה.




תחילת ספטמבר








אורלי
ספטמבר. נגמר החופש הגדול. ואני חוזרת לשגרה.
 עובדת בנקודה הקבועה עם טדי שחזר גם הוא לנקודה הקבועה חצי לידי וחצי על כפות הרגליים שלי. חזרה לשגרה.




רויטל
בוקר שנת לימודים חדשה מדמה אשליה של קפסולת זמן בלתי נדלית,
Now it's time to leave the capsule if you dare...

 

שי
כמה כדורי גלידה מתחבאים בתמונה? רמז: גביע לכל שני כדורים שאכלתי בשבוע האחרון. מתכדררת

טל
לפעמים אני מתגעגעת קצת להתרגשויות של פתיחת שנת הלימודים.
לכתוב בפעם הראשונה במחברת חדשה, לדמיין לרגע שהפעם אצטיין במתימטיקה
עכשיו אני רק נפרדת בחיבוק ובנשיקה ומקווה שהם לא יאבדו לי שם בין כל הילדים.


 שרון
אורזת את הקיץ לימים שיבואו